Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 84a

אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וּבַעַל לָאו בִּכְלַל בְּרִיּוֹת הוּא? וְהָתְנַן: ''נְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים'' — יָפֵר חֶלְקוֹ, וּתְהֵא מְשַׁמַּשְׁתּוֹ, וּתְהֵא נְטוּלָה מִן הַיְּהוּדִים.

Traduction

Rava raised an objection to the opinion of Rav Naḥman: And is a husband not included in her reference to people? But didn’t we learn otherwise in a mishna (90b): If a woman said: I am removed from the Jews, i.e., the benefit of intercourse with me is prohibited to all Jews, her husband must nullify his part, i.e., the part that affects him. She would be permitted to him, and she may engage in intercourse with him, but she is removed from all other Jews, so that if he divorces her, she is forbidden to all.

Rachi non traduit

איתיביה רבא לרב נחמן. דאמר בעל לאו בכלל בריות הוא:

ותהא נטולה מן היהודים. לכשתתגרש אסורה לינשא דהכי קאמרה ונטולה אני מן היהודים שלא אהנה מתשמישו דהיינו דומיא דהנאת תשמישך עלי וכדרב דאנר כל כי האי גוונא חייל נדרא והשתא מיהדר לאיתויי תיובתא דרב נחמן אי אמרת בשלמא בעל בכלל בריות הוא אהכי יפר חלקו דכי אמרה נטולה אני מן היהודים הוי בעל בכלל ואיתסר ליה מתשמיש והוו להו דברים שבינו לבינה ואהכי יפר כל זמן שהיא ברשותו ולכי נפקא מיניה חיילא נדרא כשאר דברים שבינו לבינה היינו דקתני ותהא נטולה מן היהודים לכשתצא מרשותו של זה שאינה יכולה לינשא לאחרים:

וְאִי אָמְרַתְּ בַּעַל לָאו בִּכְלַל ''בְּרִיּוֹת'' הוּא, נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ הֵן, וְיָפֵר לָהּ לְעוֹלָם!

Traduction

The Gemara explains the difficulty: If you say that the husband is included in this vow, it follows that he can nullify his part, as it is a vow that adversely affects the relationship between him and her, but the vow is not permanently nullified; if they divorce she is removed from all Jews, including him. But if you say a husband is not included in her reference to people, then it is not a vow that touches upon their personal relationship, but rather it is a vow of affliction, and he can nullify it for her forever.

Rachi non traduit

אלא אי אמרת דבעל לא הוי בכלל בריות. ותפשוט דכי אמרה ונטולה אני מן היהודים דלא הוי בעל בכלל משום דאמרינן נדרי עינוי נפש הוא הואיל ולכשתתגרש או תתאלמן לא תוכל להנשא לכל אדם אהכי קרי ליה מהשתא עינוי נפש אע''ג דהשתא כל זמן שהיא תחתיו אינו עינוי נפש דידה והואיל ועינוי נפש אינון אמאי יפר חלקו כשתצא מתחתיו חל הנדר ויפר לה לעולם כשאר נדרי עינוי נפש אלא ש''מ דבעל בכלל בריות הוא ובנדרים שבינו לבינה הוא מאן דפריך הכי ס''ל דאי לאו משום דבעל בכלל בריות הוא הוה אמינא דתשמיש עינוי נפש הוא ודלא כרב נחמן דאמר לעיל דתשמיש דברים שבינו לבינה הוא אליבא דר' יוסי:

Tossefoth non traduit

ואי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא. כי נדרה נטולה אני מן היהודים פירוש מתשמיש היהודים משאר יהודים קאמרה ואמאי צריך להפר חלקו והא לא אסרה נפשה אלא משאר יהודים:

אֵימָא לָךְ: שָׁאנֵי הָכָא, דְּמוֹכְחָא מִלְּתָא דְּעַל הֶיתֵּרָא קָאָסְרָה נַפְשַׁהּ.

Traduction

Rav Naḥman responded: I could say to you that in general a husband is not included in her reference to people, but here it is different, as it is clear that the woman means to include her husband in the vow, as she means to render forbidden to herself a matter that is otherwise permitted to her and not to render forbidden to herself intercourse with men other than her husband, which is in any case forbidden to her. Therefore, she certainly intended to render herself forbidden to her husband.

Rachi non traduit

שאני הכא דמוכחא מילתא דעל היתרא קאסרא נפשה. כלומר אבעל קאסרה נפשה משום דלדידיה היא דמשתריא אבל לשאר עלמא לא אצטריכא למידר דלא קא משתריא בהכי דאשת איש היא:

Tossefoth non traduit

שאני הכא דמוכחא מילתא. שמתכוונת לאסור עצמה מתשמיש המותר לה דהיינו תשמיש הבעל ולכך צריך להפר חלקו ואית ספרים דגרסי ואי אמרת בעל לאו בכלל בריות הוא נטולה אני מן היהודים לאו תשמיש קאמרה שהרי אסורה בתשמישם בלא נדרה אלא ה''ק נטולה הנאתי מפירות היהודים שלא אהנה מהם אף כי לא יהא שלהם וא''כ הוי עינוי נפש דהא אמרינן (לעיל נדרים דף פב:) כשאין פרנסתו אלא ממנו יפר דהא ליכא למימר דאמרה קונם נהנה מן הבריות דוקא בעודו שלהם אבל ממה שיקח הבעל מהם תהנה א''כ אמאי יפר בעודה תחתיו אפי' בינו לבינה לא הוי כיון שיכול הבעל להביא ממקום שירצה הר''ר יונה נ''ע ויפר לה לעולם אף אחר שיגרשנה ואמאי תהא נטולה מן היהודים אלא לאו בעל בכלל בריות הוא וכי אמרה נטולה אני מן היהודים מתשמיש קאמרה והוי בינו לבינה ומשני שאני הכא דמוכחא מילתא דהתורה אסרה וכי נמי בעל לאו בכלל בריות בעלמא הכא הוי בכלל בריות והכי משמע לשון נטולה מבעל ומהשאר יהודים וקשה לפי סברת המקשה תקשה כמו כן מאי תהא משמשתו דקתני כיון דלאו בתשמיש נדרה ושמא ה''ק יפר ותעמוד תחתיו דלא תצא וקאי אמשנה ראשונה דאמר תצא:

יְכוֹלָה לֵיהָנוֹת בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה. וְלָא קָתָנֵי וּבְמַעְשַׂר עָנִי. וְהָתַנְיָא בְּבָרַיְיתָא: וּבְמַעְשַׂר עָנִי!

Traduction

§ The mishna teaches that if a woman took a vow prohibiting herself from benefiting from people, she may nevertheless benefit from gleanings, forgotten sheaves, and pe’a. The Gemara notes that the mishna does not teach that she may benefit from these gifts and also from poor man’s tithe. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that she may benefit from these gifts and also from poor man’s tithe?

Rachi non traduit

והתניא בברייתא. בהך פירקין דבמעשר עני מצי לאיתהנויי:

אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא הָא — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא — רַבָּנַן. דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין אָדָם צָרִיךְ לִקְרוֹת שֵׁם עַל מַעְשַׂר עָנִי שֶׁל דְּמַאי.

Traduction

Rav Yosef said: This is not difficult, as the matter is the subject of a tannaitic dispute. This baraita that says that the woman may derive benefit even from poor man’s tithe reflects the opinion of Rabbi Eliezer, whereas that mishna, which does not mention poor man’s tithe, reflects the opinion of the Rabbis, as we learned in a mishna (Demai 4:3): Rabbi Eliezer says: A person need not actually set aside, nor even designate by name, the poor man’s tithe of doubtfully tithed produce [demai], i.e., produce purchased from an am ha’aretz, one who is not diligent in separating tithes, as poor man’s tithe has no sanctity, and a poor man cannot claim it from him, since he cannot offer proof that this produce in fact has the status of poor man’s tithe.

Rachi non traduit

ר' אליעזר אומר. הלוקח פירות מעם הארץ בשנה השלישית ובא לו להפריש מעשר עני אינו צריך לקרות עליו שם מעשר עני דלמעשר ראשון ליכא למיחש דליתי לוי ראיה דלא יהביה עם הארץ וליתיב ליה ולתרומה ליכא למיחש דלא נחשדו עמי הארץ על התרומה דאית בה עון מיתה ומעשר שני ליכא בשנה השלישית אבל בתרומת מעשר מיחייב דלא למדנו בה עון מיתה אלא מהיקשא דתרומה גדולה והואיל ולא כתיב בה בפירוש מיתה מש''ה לא ציית ע''ה [להיקשא] ולא מפריש ממנה תרומת מעשר ועל (אותו) מעשר עני אין צריך לקרות עליו אפילו שם מעשר:

Tossefoth non traduit

אין אדם צריך לקרות. אפי' שם דלהפרשה כלל למעשר עני של דמאי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source